- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בש"א 8230/07
|
בש"א, ה"פ בית המשפט המחוזי בירושלים |
8230-07,5342-06
16.1.2008 |
|
בפני : אהרן פרקש |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: גדעון פנחס ובניו בע"מ עו"ד א' ויטנברג ואח' |
: 1. אסייג אבי ומרב ו- 27 משיבים נוספים 2. עדיקא חנן ועירית 3. רו"ח אייל הנדלר עו"ד א' פרומקין עו"ד ר' שפירא עו"ד נ' גלעד ואח' |
| החלטה | |
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן ביום 13.12.07 בה"פ 5342/06, או להארכת תוקפו של הצו הזמני שניתן בבש"א 4349/07, לפיו יימנעו המשיבים מלממש את כספי הערבות הבנקאית שהפקידה המבקשת בקופת בית המשפט, עד להכרעה בערעור שיוגש לבית המשפט העליון, או עד להחלטה אחרת.
הרקע לבקשה
1. על פי פסק דין מתוקן של בית משפט זה (כב' השופט (בדימוס) א' אוקון), בה"פ 3184/04, שניתן ביום 24.1.06, חוייבה המבקשת, שהינה חברה קבלנית, בתשלום פיצוי ל-37 דיירים אשר רכשו ממנה דירות, וביניהם המשיבים 1-2, וכן חוייבה בתשלום שכר טרחתו של המומחה מטעם בית המשפט – המשיב 3 (להלן: "פסק הדין הראשון").
2. המבקשת עתרה בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין הראשון. ביום 9.3.06 ניתן סעד ארעי בבקשה, בכפוף להפקדת הסכום בו חוייבה המבקשת, או ערבות בנקאית בגובה הסכום. ערבות בנקאית הופקדה בקופת בית המשפט ביום 13.3.06. בהחלטה מיום 4.4.06 התקבלה הבקשה ופסק הדין הראשון עוכב עד למתן פסק דין בערעור או עד למתן החלטה אחרת (בש"א 952/06, ה"פ 3183/04).
3. ביום 17.9.06 הגישה המבקשת בקשה בהמרצת פתיחה, בה עתרה לביטול פסק הדין הראשון (ה"פ 5342/06). ביום 31.1.07 הגישה המבקשת בקשה למתן צו מניעה זמני, להורות כי עד להכרעה בבקשתה לביטול פסק הדין הראשון לא יהיו המשיבים רשאים לממש את סכום הערבות הבנקאית שהופקדה (בש"א 4349/07). בהחלטה מיום 4.2.07 ניתן צו מניעה ארעי כמבוקש, בכפוף להמצאת התחייבות ולהפקדת ערבות בנקאית או עירבון בסך של 20,000 ₪, ונקבע דיון בבקשה. דיון כאמור לא התקיים הואיל והמשיבים הביעו הסכמתם להותרת צו המניעה על כנו.
4. ביום 13.12.07 ניתן פסק דין בה"פ 5342/06, בגדרו נדחתה בקשת המבקשת לביטול פסק הדין הראשון (להלן: "פסק הדין השני"). יצויין, כי לעת מתן פסק הדין השני נותרו 29 דיירים כמשיבים (שהם המשיבים 1-2 כאן), שכן שמונה דיירים שהיו משיבים במקור, הגיעו להסדר עם המבקשת מחוץ לכותלי בית המשפט.
5. ביום 18.12.07 הגישה המבקשת את הבקשה דנן, במסגרתה מבקשת היא "לעכב את ביצועו של פסק הדין [השני – א.פ.] ... ו/או להאריך את תוקפו של הצו הזמני שניתן בבש"א 4349/07". במילים אחרות, המבקשת מבקשת להורות כי על אף דחיית בקשתה לביטול פסק הדין הראשון, יהיו המשיבים מנועים מלממש את כספי הערבות הבנקאית שהפקידה בקופת בית המשפט במסגרת בקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין הראשון.
עיקר טענות הצדדים
6. המבקשת סבורה, כי בפסק הדין השני נפלו פגמים ובפיה טענות ממשיות וכבדות משקל נגדו, ולפיכך סיכויי ערעור שבכוונתה להגיש טובים. זאת, בין היתר, משום שהמדובר בערעור שהינו משפטי לחלוטין, שכן, לשיטתה, במחלוקת העובדתית שנפלה בין הצדדים הניח בית המשפט הנחה עובדתית לטובת המבקשת. לטענתה, בית המשפט הגיע למסקנה לא נכונה, שכן מהעובדות כפי שהן עולות מהמסמכים שצורפו לתביעתה עולה בבירור, כי הקשר בין המומחה לבין ב"כ הדיירים חייב פסילתו של המומחה, וכפועל יוצא מכך – ביטולו של פסק הדין הראשון שנסמך על חוות דעתו של המומחה.
אשר למאזן האינטרסים והנוחות, סבורה המבקשת, כי הוא נוטה לטובתה. לטענתה, למימושה של הערבות הבנקאית על ידי המשיבים תהיה "תוצאה משפטית, כספית, כלכלית, מוסרית ומהותית קשה מאוד" עבורה, שכן תוצאתו תהיה, שדיירים מסוימים רכשו את דירותיהם בפחות ממחיר הקרן. המבקשת מדגישה, כי המשיבים-הדיירים קיבלו את דירותיהם במהלך שנת 2005, ואם תמומש הערבות הבנקאית, תתקשה המבקשת מאוד בגביית הכספים מהמשיבים, אם יתקבל ערעורה. בין היתר, משום שישנם משיבים שאינם מתגוררים בדירות שרכשו ממנה, ולפיכך היא לא תוכל לממש את הדירות לצורך גביית הכספים. עוד מסתייעת המבקשת בטענה, כי שמונה מבין המשיבים הגיעו עימה להסכם, ולמרות זאת אין היא מבקשת להקטין את סכום הערבות.
7. המשיבים 1 מתנגדים לבקשה כבר מן הטעם שמדובר בפסק דין אשר דחה תובענה לפסק דין הצהרתי, אין הוראת ביצוע אופרטיבית כלשהי בפסק הדין השני, ולפיכך אין מה לעכב. התנגדותם לבקשה לעיכוב מימושה של הערבות הבנקאית נובעת מן הכלל כי אין לעכב ביצועו של פסק דין כספי אלא בנסיבות חריגות, אשר אינן מתקיימות בענייננו. המשיבים חוזרים ומדגישים את ניסיונותיה הרבים של המבקשת לבטל את פסק הדין הראשון, לרבות בקשות לתיקון פסק דין; בקשות לביטול פסק דין; תביעות לביטול פסק דין; וערעור לבית המשפט העליון. כן טוענים הם, כי סיכויי הערעור שיוגש קלושים, וכי יש ליתן משקל לעקרון סופיות הדיון. עוד נטען, כי המבקשת לא הוכיחה את מצבם הכספי של המשיבים, למעט טענות עמומות ובלתי מבוססות שטענה בעניין זה.
8. המשיבים 2 הודיעו, כי אינם נהנים מהערבות הבנקאית המופקדת בבית המשפט, ולפיכך ככל שבקשת העיכוב אינה מתייחסת להוצאות שנפסקו במסגרת פסק הדין, הרי שהם אינם צד מעוניין בבקשה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
